אני רוצה לשתף אתכם  בהרגשה שלי כמורה בלימוד יצירת מופת קאנונית זו אל עגנון, בכל פעם מחדש, אני נטענת בכוחות מחודשים דרך דמותו הקורבנית והלוחמנית של וורנר פרנהיים...פרנהיים הוא אנטיגיבור , כל הדלתות בסיפור ננעלות בפניו בזו אחר זו, דלתות פיזיות ודלתות מטאפוריות, הוא מגיע מן השבייה ומגלה כי אשתו עזבה את הבית, בנ ו התינוק נפתר ממחלה, וכל ביתו ואהבתו עזבו אותו...פרנהיים מוצא את עצמו מחוסר פרוטה ומחוסר חיים.....בסיום הסיפור , אנו רואים כי פרנהיים ניסה הכל ובסיום הסיפור, הוא יוצא וסוגר אתהדלת אחריו ויודע כי הוא צריך להקים את עצמו מחדש לאחר שכולם היפנו לו עורף....בכיתה וגם בחיים, פרנהיים עבורי הוא דמות חזקה, הוא לא מוותר ונילחם על אהבתו ועל חייו גם במקום בו נידמה כי הכל חסר סיכוי...